Meiri Avodah Zarah 17b – מאירי עבודה זרה יז:‏ – Shas HaMeforash

דִּנְכִיס יִצְרֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ אִידַּךְ נֵיזִיל אַפִּיתְחָא דְּבֵי זוֹנוֹת וְנִכְפְּיֵיהּ לְיִצְרִין וּנְקַבֵּל אַגְרָא כִּי מָטוּ הָתָם חזינהו [לְזוֹנוֹת] אִיתְכְּנַעוּ מִקַּמַּיְיהוּ. א״לאֲמַר לֵיהּ מְנָא לָךְ הָא א״לאֲמַר לֵיהּ {משלי ב׳:י״א} מְזִימָּה תִּשְׁמוֹר עלך תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה. א״לאֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרָבָא מַאי מְזִימָּה אִילֵימָא תּוֹרָה דִּכְתִיב בַּהּ זִימָּה וּמְתַרְגְּמִינַן עֵצַת חִטְאִין וּכְתִיב {ישעיהו כ״ח:כ״ט} הִפְלִיא עֵצָה הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה אִי הָכִי זִימָּה מִבְּעֵי לֵיהּ ה״קהָכִי קָאָמַר מִדְּבַר זִימָּה תִּשְׁמוֹר עָלֶיךָ תּוֹרָה תִנְצְרֶכָּה. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כְּשֶׁנִּתְפְּסוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא וְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן א״לאָמַר לוֹ ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אַשְׁרֶיךָ שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל דָּבָר אֶחָד אוֹי לִי שֶׁנִּתְפַּסְתִּי עַל חֲמִשָּׁה דְּבָרִים. א״לאָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא אַשְׁרֶיךָ שֶׁנִּתְפַּסְתָּ עַל חֲמִשָּׁה דְּבָרִים וְאַתָּה נִיצּוֹל אוֹי לִי שֶׁנִּתְפַּסְתִּי עַל דָּבָר אֶחָד וְאֵינִי נִיצּוֹל שאת עָסַקְתָּ בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים וַאֲנִי לֹא עָסַקְתִּי אֶלָּא בַּתּוֹרָה [בִּלְבָד]. וְכִדְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא כׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּלְבַד דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ שֶׁנֶּאֱמַר {דברי הימים ב ט״ו:ג׳} וְיָמִים רַבִּים לְיִשְׂרָאֵל לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת [וְגוֹ׳] מַאי לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת שֶׁכׇּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה בִּלְבַד דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹהַּ. וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים לֹא עָסַק וְהָתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר ^אלֹא יִתֵּן אָדָם מְעוֹתָיו לְאַרְנָקִי שֶׁל צְדָקָה אֶלָּא א״כאִם כֵּן מְמוּנֶּה עָלָיו תַּלְמִיד חָכָם כר׳כְּרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן הֵימְנוּהּ הוּא דַּהֲוָה מְהֵימַן מֶיעְבַּד לָא עֲבַד. וְהָתַנְיָא אָמַר לוֹ מָעוֹת שֶׁל פּוּרִים נִתְחַלְּפוּ לִי בְּמָעוֹת שֶׁל צְדָקָה וְחִלַּקְתִּים לַעֲנִיִּים מֶיעְבַּד עֲבַד כִּדְבָעֵי לֵיהּ לָא עֲבַד. אתיוהו לְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא אֲמַרוּ מ״טמַאי טַעְמָא תָּנֵית ומ״טוּמַאי טַעְמָא גָּנְבַתְּ אֲמַר לְהוּ אִי סַיָּיפָא לָא סָפְרָא וְאִי סָפְרָא לָא סַיָּיפָא וּמִדְּהָא לֵיתַא הָא נָמֵי לֵיתַא ומ״טוּמַאי טַעְמָא קָרוּ לָךְ רַבִּי רַבָּן שֶׁל תַּרְסִיִּים אֲנִי. אַיְיתוֹ לֵיהּ תְּרֵי קִיבּוּרֵי אֲמַרוּ לֵיהּ הֵי דְּשִׁתְיָא וְהֵי דְּעִרְבָּא אִיתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָּא אָתְיָא זִיבּוּרִיתָא אותיבא עַל דְּשִׁתְיָא וַאֲתָאי זִיבּוּרָא וִיתֵיב עַל דְּעִרְבָּא אֲמַר לְהוּ הַאי דְּשִׁתְיָא וְהַאי דְּעִרְבָּא. א״לאֲמַרוּ לֵיהּ ומ״טוּמַאי טַעְמָא לָא אָתֵית לְבֵי אֲבִידָן אֲמַר לְהוּ זָקֵן הָיִיתִי וּמִתְיָירֵא אֲנִי שֶׁמָּא תִּרְמְסוּנִי בְּרַגְלֵיכֶם [אֲמַרוּ] וְעַד הָאִידָּנָא כַּמָּה סָבֵי אִיתְרְמוּס אִתְרְחִישׁ נִיסָּא הַהוּא יוֹמָא אִירְמַס חַד סָבָא. ומ״טוּמַאי טַעְמָא קָא שָׁבְקַתְּ עַבְדָּךְ לְחֵירוּת אֲמַר לְהוּ לֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם קָם חַד [מִינַּיְיהוּ] לְאַסְהוֹדֵי בֵּיהּ אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִידְּמִי לֵיהּ כְּחַד מֵחַשִּׁובֵי דְּמַלְכוּתָא א״לאֲמַר לֵיהּ מִדְּאִתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָּא בְּכוּלְּהוּ בְּהָא נָמֵי אִתְרְחִישׁ לֵיהּ נִיסָּא וְהָהוּא גַּבְרָא בִּישׁוּתֵיהּ הוּא דְּקָא אַחְוִי. וְלָא אַשְׁגַּח בֵּיהּ קָם לְמֵימַר לְהוּ הֲוָה כְּתִיבָא אִיגַּרְתָּא דַּהֲוָה כְּתִיב מֵחַשִּׁיבֵי דְּמַלְכוּת לְשַׁדּוֹרֵי לְבֵי קֵיסָר וְשַׁדְּרוּהָ עַל יְדֵיהּ דְּהָהוּא גַּבְרָא אֲתָא אֵלִיָּהוּ פַּתְקֵיהּ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי אֲזַל וְלָא אֲתָא. אתיוהו לְרַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן אֲמַרוּ לֵיהּ אַמַּאי קָא עָסְקַתְּ בְּאוֹרָיְיתָא אֲמַר לְהוּ כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה׳ אֱלֹהָי מִיָּד גָּזְרוּ עָלָיו לִשְׂרֵיפָה וְעַל אִשְׁתּוֹ לַהֲרִיגָה וְעַל בִּתּוֹ לֵישֵׁב בְּקוּבָּה שֶׁל זוֹנוֹת עָלָיו לִשְׂרֵיפָה שֶׁהָיָהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מתנות עניים י׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה קס״ב
טור יורה דעה רמ״ט:ז׳
שולחן ערוך יורה דעה רמ״ט:ז׳

אע״פ שכל מי שאינו מקיים את המצות נענש העוסק בתורה ואינו מקיים נתיבותיה של תורה לגמול חסדים לבריות כפי יכלתו הוא נענש ביותר מפני שהוא כיודע רצון קונו ופורקה מעליו ודומה כמי שאין לו אלוה: כל שהוא ממונה מחמת הצבור לאיזו גוביינא הן צדקה הן גוביינא אחרת צריך להזהר שלא יביא עצמו לידי חשד בכל צד שאפשר לו אע״פ שהוא נקי מי״י יזהר לנקות עצמו מן הבריות ואם היה תלמיד חכם המפורסם בנאמנות אינו צריך לדקדק על עצמו כל כך מחשש הבריות ומתוך כך אמרו לעולם לא יתן אדם מעותיו לתוך ארנקי של צדקה שבשעה שהוא רוצה ליטלן יחשדוהו הרואים שממעות הצדקה הוא נוטל אא״כ הוא תלמיד חכם ומפורסם בנאמנות כר׳ חנינא בן תרדיון: מעות הנגבים לעניים לצורך פורים אין העני רשאי להוציאן אלא לסעודת פורים אא״כ היה מתנה עליהם במעמד אנשי העיר והוא שאמרו במקום אחר מגבת פורים לפורים ובמציעא פסקנוה להתר אף שלא במעמד אנשי העיר והוא הנכון:ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון